דנה ואור נשואים 16 שנים ולהם 3 שלוש בנות מתוקות וצעירות. דנה עובדת סוציאלית במחלקת רווחה בעיר בה היא מתגוררת ואור סמנכל כספים בחברה קטנה. " תקשורת זו לא הבעיה ביננו"- כך דנה התחילה את הפגישה במשרדי לפני מספר חודשים. היא תארה כי מאז שהיא מכירה את אור הם מאוד פתוחים אחד עם השנייה, יכולים לדבר על הכל מהכל. גם כשהם רבים הם מקפידים לשמור על תרבות דיון ללא צעקות והרמת קול. התנהלות זו הייתה בעיקר עת הבנות נולדו והם הסכימו שכך צריך להקפיד לגדל ולחנך אותן- לדעת איך להתמודד עם קונפליקט, חוסר הסכמות ותסכול.

הרקע לפרידה של דנה מאור לא שונה מהרבה מקרים אחרים- היא רצתה להיות יותר בבית עם הילדות ולהפסיק לעבוד ואור לעומת זאת רק התפתח, למד ורצה עוד ועוד מהחיים והרגיש כי דנה נשארת מאחור. דרכיהם השתנו והתפתחו אחרת ממה שחשבו… אבל דבר אחד בלט שם- התקשורת בינהם. גם כשנפגשנו יחד עם אור ועורך הדין שלו ניכר כי אור ודנה יודעים לדבר גם בלי נוכחות שלנו – ולא זאת לא הייתה הצגה.

אבל כמו שהזוגיות שלהם לא התפתחה באותו הנתיב כך גם הגירושין שלהם לא נותרו בחדר המו״מ. כל אחד התבצר בעמדתו באשר לסוגיות החשובות לו ולא נראה שיש על מה לדבר…. מכאן ההליכים המשפטיים המקדמיים התקדמו ככדור שלג. ועדיין בתוך כל הכאוס, המתח והלחץ הצליחו לשמור בינהם דנה ואור על שיח מכבד ביום יום בעיקר אל מול הבנות.

ואז הגיע המפנה – בין דנה לאור התפתח וויכוח שקשור לזמני השהות הזמניים שנקבעו לאור עם הבנות. דנה חשבה שהוא אוסף אותן לאחר הקייטנות והוא זכר שהם קבעו אחרת…. שוב, מתוך הכבוד ההדדי לשמור שלא לריב ״מעל הראש״ של הבנות התכתבו דנה ואור בווטאפ ובפעם הראשונה שדנה סטתה מההסכמות וכתבה הודעות זועמות כלפי אור תוך שהיא מטיחה בו את כל ההאשמות במצב שנוצר וכתבה שהוא ״יכול לשכוח״ לפגוש יותר את הילדות. יום למחרת עוה״ד של אור הגיש בקשה דחופה בפני בית המשפט לשמירה על זמני השהות של אור, לבקשה פורט לפרטי פרטים שדנה מונעת את זמני השהות, מנכסת את הילדות לעצמה ומדירה את אור. כדי להרים עוד יותר את העניינים צורף צילום מסך של התכתבות בינהם, אותה התכתבות כועסת שבה דנה הוציאה את זעמה על אור.

העברתי לדנה את הבקשה וביקשתי שנקרא אותה יחדיו כדי לתווך לה את המצב. דנה קראה את הדברים ונותרה המומה, פגועה ובעיקר מרומה. איך ייתכן שהודעות טקסט בשיחה פרטית שלה עם מי שעדיין בעלה הפכו להיות נגדה ? איך הן הוצאו מהקשרן והוצגו כמשהו אחר לחלוטין ממה שהיה באמת? דנה הביעה את כאבה כי גם המעט שנותר בינהם כבר נלקח…. האמון שהיא יכולה לכתוב לו וזה יישאר לעיניו בלבד אבד. כעת צפו חששות ותהיות האם כל פעם שהיא תכתוב לו הוא יישתף את עוה"ד שלו ואולי גם את בית המשפט.

כמובן שתגובה מטעם דנה הוגשה לבית המשפט ובה פורטו עמדותיה ביחס לגוף הטענות, עם זאת בשולי הדברים הקצתי סעיף קצר בפנייה לבית המשפט למנוע הצגת הודעות ווטאפ בין האב לאם – מדובר בנתיב התקשורת היחיד והעיקרי שבין הצדדים ואל לנו לחבל בו. ההודעות הינן שיחה פרטית שמתנהלת בניהם. מכח המציאות שבפרידה, השיח רווי אמוציות, משקעים וכאבים.

תקשורת בינאישית בין צדדים בתהליכי פרידה וגירושין חשובה. על הצדדים ללמוד לסלול את נתיב התקשורת מהתחלה באופן שתואם את הצרכים של כל אחד, מאפשר מקום והכלה ובעיקר בונה את החינוך של הילדים.

צירוף הודעות טקסט בכתבי תביעה הוא כמו כניסה לשדה מוקשים – אי אפשר לדעת מאיפה יבוא הפיצוץ ומה יהיו ההשלכות שלו.

באשר לדנה, לאחר שאור קרא את התגובה מטעמה והבין את ההשלכות שנוצרו מנסה בכל דרך ליצור תקשורת עם דנה. ובית המשפט- טרם אמר את דברו- הוא בפגרת קיץ…. נמתין.