סיפורים מגישור גירושין-

תהליכים בחדר הגישור תמיד מביאים עימם שינויים, התפתחויות לא צפויות וסיום הליך בדרך שונה ואחרת. הליך הגישור מתחיל בצעדים קטנים של היכרות הצדדים באופן נפרד, לאט צוללים אל תוך העולם הפנימי והזוגי שלהם. הסוגיות שהצדדים מביאים לחדר הגישור לרוב קבועות כמו חלוקת רכוש או במקרה של קטינים מזונות וזמני שהות. עם זאת, בכל גישור יש סוגיות אישיות, נפרדות הייחודיות לאותו זוג. אותן שאלות, התלבטויות, חששות ו"דברים קטנים" שמעלים הצדדים הם שיכולים לשנות את כל הגישור ולהביא אותו בפני מצב אחר לגמרי.

פרק ב' עם פרק א'-

הזוג אריאלה ומנחם הם זוג מקסים הנשוי קרוב ל-30 שנה עם 2 בנים מוצלחים. בן אחד רופא מומחה בתחומו שעובד בבית חולים יוקרתי בארה"ב והשני שוקד על לימודי תואר שני בכלכלה. משך שנים שהזוגיות של הצדדים ידעה עליות ומורדות אולם בשנים האחרונות עת הבנים יצאו מהבית והם נותרו לבדם זמן רב – ותוסיפו לזה את הסגרים של הקורונה והרי להם מריבות וויכוחים בלתי נגמרים בעיקר על התנהלות כלכלית.

כך הם הגיעו אליי יחדיו ברצון משותף להיפרד ולהתגרש כשהם מגובשים בינהם להיפרד, הם אף רכשו כרטיסים לארה"ב לפגוש את הבן ולספר לו על השינויים בחייהם. בדרך הזו הם פתחו את הגישור. גישור כתהליך בפני עצמו מביא אל השולחן סוגיות, לבטים, חששות, מחשבות ובעיקר רצונות של הצדדים שלא הועלו עד כה. כל השיחות שהיו בינהם טרום הגישור, כל הזמן שהשקיעו להבין את מה הם רוצים וצריכים לא היה עמוק וממשי כמו בתהליך הגישור.

הכלים הגישורים הקיימים מאפשרים התבוננות, הקשבה לצרכים ופתיחות. בעיקר, אפשרות לקיים שיח רלוונטי אשר מטרתו יצירת מגוון אפשרויות אשר ימלאו את הצורך של כל אחד מהצדדים. מתוך אותן אפשרויות לבחון לעומק כל אחת ולבחור את המתאימה ביותר עבור שני הצדדים. במילים אחרות, הצדדים בוחרים, מחליטים ומתאימים לעצמם את התנאים וסעיפי ההסכם בהסכמות משותפות.

כך קרה שאריאלה ומנחם העמיקו והתמסרו לתהליך הגישור והגיעו למסקנה כי אין בכוונת או רצון מי מהם להיפרד ובטח שלא להתגרש…. הדיוקים שהצליחו להגיע הצדדים בפתיחות, שקיפות ועירוב של כל אחד מהם הביא לכדי הסכמה כי הם רוצים לתת הזדמנות נוספת לנישואים.

יחד עם הידיים השלובות שהגיעו וההתרגשות שהייתה בפגישה המשותפת הוסכם כי הם בכל זאת רוצים לערוך שינויים כלכליים אשר יביאו לכדי הפרדה רכושית שכבר תבסס שינויים בחיי הנישואים ואם יוחלט בהמשך על פרידה, יהיה להסכם הסכם מסודר שקובע ומסדיר את השלבים.

כך יצאו מנחם ואריאלה לפרק ב' עם פרק א' עם המון אופטימיות אבל מצוידים בהסכם גירושין מסודר שהם קבעו לעצמם, אם משהו ישתנה….

סיום צורם לפרק א' בשבילו פרק ב' בשבילה–

עבור יעל הנישואים לנעם היו נישואים שניים, יש לה כבר ילד מהנישואים הקודמים. היא ניהלה את הגירושין שלה ביד רמה תוך שהיא קובעת ומחליטה כל תנאי, שלב וסעיף בהסכם. דבר אחד היה לה חשוב וברור אחרי כשלון הנישואים- להקים משפחה חדשה. למלא את שלב זה בחייה במציאות של הריונות , לידות וגידול תינוקות- אחים לבן שלה. מתוך מטרה ברורה זו יצא שהיא הכירה את נעם.

נעם לעומת זאת, הגדיר עצמו כווק מושבע משך שנים. מתגורר בדירת רווקים מפנקת, מנהל את היום שלו לפי העבודה התובענית שלו ומתרחק מכל מה שעשוי להתפרש כ"בורגנות" לדבריו. עד שהכיר את יעל. כמו שכבר ראינו, יעל רוצה להינשא מחדש, רוצה זוגיות, ואב לעוד ילדים וכמה שיותר מהר. נעם נשבה בקסמיה של יעל ונישא לה בתוך כמה חודשים קצרים. באותה מהירות נשאב נעם להריון ועוד הריון של יעל עד שהיו הורים ל-3 ילדים משותפים בתוך פחות מ-4 שנים….

השינויים הקיצוניים ובעיקר המהירים בחייו של נעם הם שהביאו לכשלון הנישואים עם יעל. מרווק שגר לבד, שמנהל לעצמו את הזמן והבילויים מצא עצמו במהרה עסוק יחד עם יעל בגידול של כל ילד

וילד…. מתוך רצון עמוק להיות שותף בגידול הילדים, ולהיות נוכח בחייהם בעיקר בשנים הראשונות. עם זאת, הקשיים מול יעל בגידול הקטינים, בחלוקה של הנטל ומכלול החיים "הישנים" שלו.

יעל, למודת נסיון מהגירושין הקודמים שלה לא הסכימה לשום הליך פרידה שלא דרך גישור גירושין. וכך היה שהם הגיעו לחדר הגישור מפורקים מעייפות לאחר הסגר השלישי, מלאים במשקעים אישיים האחד כלפי השנייה ורק רוצים "לגמור עם הנישואים לצאת לדרך חדשה" –זה היה המשפט העיקרי שלהם. נפגשנו יחד, נפגשנו בנפרד, דברנו, עברנו על נתונים כלכליים, על הוצאות הקטינים היום והערכנו את העתיד וביחד רקמנו תמונה כלכלית ומשפחתית חדשה לנתיב שבו הם בחרו.

הסכם הגירושין נערך בקפידה תוך ליווי של השלבים הראשונים בפרידה. עזיבתו של נעם את בית המגורים המשותף, חלוקת החשבון המשותף וסגירתו שכל אחד פותח חשבון נפרד. יצירת זמני שהות שיהיו תואמים את הצרכים בעבודה של כל אחד מהצדדים ומחשבה על הפרטים הקטנים. לבקשה של יעל כל אחד חתם על ההסכם בנפרד, להימנע ממפגש משותף ולהיות נוכחים בשלב המהותי של חתימה. כך יצא שכל צד חתם על ההסכם בנפרד.

לאחר כשבוע ימים בלבד, הוזמנו הצדדים לבית המשפט לענייני משפחה הסמוך ביתם לדיון בפני שופט לאישור ההסכם ומתן תוקף פסק דין. עם הגשת הבקשה לאישור ההסכם צורף ההסכם גירושין החתום בפני בית המשפט, כך שבמעמד הדיון ההסכם כבר הוצג בפניו. עת הגיעו הצדדים לדיון, התיישבו, אישורו בפני בית המשפט את תעודות הזהות שלהם והחלו לעבור על כל סעיפי ההסכם יחד עם בית המשפט. עת סיים השופט לעבור על הסעיפים ובכוונתו הייתה ליתן תוקף סופי ולסיים את הדיון, נעמדה יעל והביעה חרטה שחתמה על ההסכם וכי היא אינה מסכימה על חלקים מהסעיפים שנרשמו בו והיא רוצה לחזור ולדון על הדברים…. כך ממש….

כמובן שבית המשפט לא סיים את תפקידו וההסכם לא אושר והצדדים נשלחו לדרכם לחזור לשולחן הדיונים כפי שביקשה יעל. אולם נעם הרגיש מרומה, פגוע וכעוס – לא הסכים לחזור לשולחן הגישור וכפי שאמר "שוברים את הכלים". וכך הלך לפח הליך גישור ארוך, מעמיק, שהביא את כל הרצונות של הצדדים, היה מקיף ודקדקני. כמובן שהדרך לפתיחת הליך יישוב סכסוך הייתה כבר קצרה וכל סוגיה שהוסכמה בעבר נפתחה מחדש. וכך הגיעו לקיצו הליך הגישור….

לעיתים הצדדים צריכים לעבור דרך קשה יותר כדי להיפרד, אבל לפחות הם ניסו קודם את דרך הגישור.